מרכז מומחים רב תחומי בהרצליה

ניתוחים:
 

ניתוח לטיפול בבקע או בפריצת דיסק נועד לשחרור הלחץ של תוכן הדיסק על העצב. הניתוחים נערכים בשיטות שמרניות או זעיר-פולשניות, בהתאם לאבחון סוג הפגיעה ולצורך.

 

דיסקטומיה (Discectomy)


דיסקטומיה היא הניתוח הנפוץ ביותר לטיפול בפריצת דיסק בעמוד שדרה מותני. במהלך הניתוח כורתים את הדיסק הפרוץ או חלק ממנו, לשם שחרור הלחץ על העצב. לעתים לא מוציאים את הדיסק בשלמותו אלא רק את החלק הבולט, הגורם ללחץ, וחלקים נוספים שהתרופפו. ניתוח כריתת דיסק צווארי עקב פריצת דיסק דומה לניתוח בעמוד השדרה המותני אבל כולל לרוב גם קיבוע פנימי של החוליות.

 

למינקטומיה (Laminectomy)


למינקטומיה היא ניתוח הנערך באמצעות חתך אחורי בתעלת השדרה וכריתת הזיזים האחוריים והלמינה – כיסוי העצם האחורי של תעלת השדרה. הליך זה מאפשר שחרור אופטימלי של העצבים באזור הפגיעה. לעתים מלווה ניתוח זה בקיבוע של עמוד השדרה.

 

קיבוע עמוד השדרה (Spinal Fusion)


בניתוח זה מקבעים שתי חוליות או יותר זו לזו, לרוב באמצעות מתלי מתכת. יש שני סוגי קיבוע עיקריים: קיבוע סטאטי, באמצעות ברגים המייצבים את החוליות ואינם מאפשרים תזוזה ביניהן, וקיבוע דינאמי, באמצעות משתל המאפשר תנועה חלקית בין החוליות. הגבלת התנועה מובילה להקלת כאב הנובע מתנועה לא תקינה.

 

הוצאת גידולים


רוב הגידולים המתגלים בעמוד השדרה ובחוט השדרה הם גידולים שניוניים, כלומר גרורות של גידול באיבר אחר בגוף. חלק מן הגידולים הם ראשוניים, כלומר מתחילים בעמוד השדרה. הגידולים השכיחים ביותר הם גידולים חוץ-דורליים (גידולים בעצמות עמוד השדרה), שהם לרוב ממאירים ושניוניים, למשל גרורות של גידולים בריאה, בשד, בבלוטת התריס וכו'. תסמינים לגידולים בעמוד השדרה הם כאב ורגישות מקומיים, כאב המוקרן לגפיים, חולשה בגפיים ופגיעה בשליטה על הסוגרים. גידולים אלה עלולים לפגוע במרקם העצם בחוליות, ליצור לחץ על חוט השדרה ולהוביל לחוסר יציבות ולעיוות במבנה עמוד השדרה.

 

מה קורה בניתוח


הניתוח הקלאסי נעשה דרך חתך קטן בגב, באורך של שישה עד עשרה סנטימטרים. במהלך הניתוח דוחפים בזהירות את שורש העצב הלחוץ ומרחיקים אותו מהדיסק הפרוץ. בהמשך מבצעים חתך בדיסק ומרוקנים אותו חלקית מהג'ל. העצב חוזר למקומו, הדלקת נעלמת והכאב מתפוגג.

 

מהו ניתוח זעיר-פולשני? (Minimally Invasive Procedure)


ניתוח זעיר-פולשני, הידוע גם בשם ניתוח אנדוסקופי, נערך דרך חתך קטן (אחד או יותר), שדרכו מוחדר לגוף אנדוסקופ, צינור גלילי שבתוכו סיב אופטי המאפשר צפייה בחלל הגוף ללא חיתוך נרחב, באמצעות הקרנת התמונות על גבי צג. דרך האנדוסקופ אפשר להעביר מכשירים רפואיים זעירים המשמשים את המנתח והצוות הרפואי לביצוע הליכים כירורגיים שונים. שימוש בשיטות ניתוח זעיר-פולשניות אינו ייחודי לניתוחי גב, והוא רווח כיום גם בניתוחי מוח, לב, ריאות ועוד. לניתוח זעיר-פולשני כמה יתרונות ברורים על פני ניתוח פתוח, כמו צמצום ניכר של דימום ואובדן דם, אשפוז בתר-ניתוחי קצר יותר, תקופת שיקום קצרה יותר, הפחתה במידת הכאבים שחש המנותח בתקופת השיקום וכן יתרון קוסמטי – צלקת קטנה יותר. יש לציין שמבחינת תוצאות הניתוח בטווח הארוך, לא תמיד יש לניתוח זעיר-פולשני יתרון על פני ניתוח פתוח.

 

ניתוחי גב זעיר-פולשניים


ניתוח גב בשיטה הקלאסית כרוך בחתך ארוך בגב ובניתוק של חלק משרירי הגב לצורך חשיפה מספקת של החוליות לעיני המנתח. נוסף לכאב ולאובדן הדם הכרוכים בהליך זה, קיים גם סיכון לגרימת נזק לשרירים הפרא-ספינליים, המייצבים את עמוד השדרה. נזק כזה עלול לתרום לשינויים ניווניים בדיסקים ובמפרקים הבין-חולייתיים הסמוכים לאזור הניתוח, ולהאיץ אותם.

הטכניקות הזעיר-פולשניות השונות מאפשרות למנתחים להשיג יעדים כירורגיים זהים לאלה של ניתוח פתוח, תוך הימנעות מנזק משמעותי לרקמת השריר העוטפת את עמוד השדרה. באמצעות שימוש ברטרקטור צינורי יכול המנתח להרחיב ולהפריד את הרקמות הרכות והשרירים באופן עדין והדרגתי, בלא לנתק אותם מן החוליות. כך אפשר להגיע אל תעלת השדרה ולנקות אותה מהדיסק הפרוץ, הלוחץ על שק השדרה ועל שורשי העצבים, תוך הפעלת לחץ מזערי על רקמות השריר ומניעה ממעיכתו. קוטרו הצר של האנדוסקופ מאפשר גישה עדינה ומדוקדקת לתעלת השדרה ולעתים מונע את הצורך לכרות חלק נרחב מן החוליה לשם מציאת מיקום הדיסק הפרוץ וכריתתו. אם יש צורך, אפשר גם לבצע דיסקטומיה (כריתת דיסק) באנדוסקופיה.

 

ניתוח זעיר פולשני לטיפול בפריצת דיסק צווארית מהווה אף הוא אלטרנטיבה לניתוח הפתוח, ונערך באמצעות חתך בעורף, כשהחולה שוכב על בטנו. גם בניתוח זה נעשה שימוש ברטרקטור צינורי לשם הרחבה והפרדה עדינה והדרגתית של השרירים והרקמות הרכות. המנתח חושף ומשחרר את הנקב שדרכו עובר שורש העצב היוצא מחוט השדרה, והיתרון העיקרי של ניתוח זה הוא שאין צורך בקיבוע של החוליות, בניגוד לניתוח שנערך באמצעות חתך קדמי. עם זאת, ניתוח מסוג זה אינו מתאים לכל המטופלים, מכיוון שבמהלכו אי אפשר לשחרר דיסק מרכזי הלוחץ על חוט השדרה.

 

במהלך למינקטומיה (ניתוח לטיפול בהיצרות תעלת השדרה) בגישה זעיר-פולשנית, מגיע המנתח באמצעות מכשור זעיר אל תוך תעלת השדרה ומנקה אותה מרקמות הלוחצות על שק השדרה ועל שורשי העצבים. זהו ניתוח מורכב ביותר הדורש מיומנות רבה של המנתח, ואינו מתאים לטיפול בכל המקרים של היצרות תעלת השדרה, אלא רק במקרים שבהם ממוקדת ההיצרות באיזור מצומצם. במקרה של היצרות מפושטת, על פני אזור נרחב של כמה חוליות, לעתים ההליך הזעיר-פולשני אינו מאפשר גישה טובה דיה לשחרור מלא של שק השדרה, ומומלץ לנתח בגישה הקלאסית.